מקורות בהרחבה
לדעת פוסקים רבים, צורת התפילין היא דווקא בהפסק אויר בין בית לבית.
"צריך שיהא ריוח ביניהן" (גמ' מנחות לד ב) "לומר שצריך ליתן ריוח גדול בין בית לבית. וחכמים אומרים אינו צריך כל כך" (רבינו ירוחם ונימוקי יוסף שם, והביאם הב"י או"ח לב) "דפוס של ראש… צריך לחלק הבתים ולהיות ריוח ביניהן" (רש"י גיטין נח א) "ומורי זלה"ה צוה לעשות התפילין שבראשו שיהיו החריצים עמוקים עד המעברתא, ויהיו נפרדים הד' בתים כל אחד מחבירו עד למטה במקום מושב המעברתא שלהם" )פרי עץ חיים לרבי חיים וויטל בשם האריז"ל( "יהיו החריצין בעצם הבדלת הבתים ולא בהגלאנץ לבד… וכל ירא שמים יזהר לכתחלה לעשות הבתים נפרדים" (ביאור הלכה לב מ)
בפוסקים מבואר שצריך שיהא ניכר בבירור שיש ד' בתים, ובחריצים בלבד אין היכר מוחלט.
"ואם אין חריצן ניכר – פסולות" (גמ' מנחות לד ב). "שיהיו ארבעה ראשין נראין לכל" (רמב"ם תפילין ג י, שו"ע או"ח לב מ) "לעולם צריך שיראה שהם ארבעה בודאי ולא בחריץ מעט… מאחר שאין ע"י אותו חריץ מעט היכר ברור לידע שבודאי הם ד' בתים… דבעינן הבדלה מעבר לעבר ולא סגיא במעט הרושם להבדל" (טהרת הקודש מנחות לד) "צריך הבדל מעט בין הבתים שיהיה החריצים ניכרים ממש" (שערי תשובה או"ח לב) "אבל שריטה או רשימה בעלמא לא מהני כלל כי עכ"פ צריך הבדל מעט בין הבתים… דלכתחילה בעינן שיהיה החריץ מגיע עד למטה" (משנה ברורה לב ס"ק קפח) דאעפ"י דבאמת כל בית הוא בפני עצמו, מ"מ מצות תפילין הוא שיהיה החריץ בין כל בית ניכר ומפולש אפילו כחוט השערה סגי, רק שיהיה מפולש ממש. (יד אליהו סי' א')
לדעת פוסקים רבים הדבקת הבתים זה לזה מחשיבה אותם כבית אחד ולא כארבעה בתים ובכך התפילין נפסלות.
"צריכין שיהיו הד' בתים פרודות זה מזה ולא יהיו מדובקים, ולא כמו שעושין הסופרים שמדבקין ע"י דבק רק שלמעלה עושין סימנים כמו חריץ, דצ"ע אם להכשיר אפי' בדיעבד, וכן תפילין של הגר"א היו פרודות" (חיי אדם יד ד) "התפילין של ראש הבתים צריכין להיות פתוחות ולא מדובקים בדבק" (מעשה רב להגר"א הל' תפילין יט) "צריך להשגיח ולראות בחריצים שבין הבתים, אם נדבקו מעט בדבק בשגגת הסופר, יזהר להפרידם בנחת בראש סכין דקה וחדה, שיהיו נפרדים בין בית לבית עד למטה ממש" (שו"ע הרב בסידורו) "ע"י דיבוק לא מהני אפילו החריצין ניכרות, אלא יהיו מובדלות לגמרי" (ביאור הלכה לב מ) "חזינן כל הני רבוותא שהקפידו שיהיו פרודות לגמרי בלי שום דבק כלל" (דברי יציב לכ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג)
אמנם רוב בתי התפילין המצויים כיום אינם מודבקים אלא רק מהודקים בלחץ. אך יש פוסקים הסוברים שדי בהצמדת והידוק הבתים זה לזה באופן שאי אפשר להפרידם בנקל, כדי להחשיבם כבית אחד ובכך לפוסלם.
"וצריך שכל בית ובית יעמוד בפני עצמו, כלומר שלא יהיו מודבקים זה לזה שאי אפשר להפרידם בנקל, דאל"כ הרי זה רק בית אחד" (ערוך השולחן לב עח) "אף שאין דבק כלל, אם נתדבקו על ידי לחץ בעשייתן, הם כמדובקים ופסול, וכן שמעתי מגדולי הוראה" (תשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך)
כאשר הבתים צמודים, קיים חשש שהחריצים קיימים רק מבחוץ ואינם כנגד החריץ הפנימי שבין הבתים, ודבר זה פוסל את התפילין.
"הסופרים שתולין עור על הד' בתים ורושמין בו חריצין בסכין שתהיה נראה כארבעה בתים, פסול דעי"ז נעשה תפילה של יד" (חיי אדם יד ד, משנה ברורה לב ס"ק קפח) "מצוה רבה הנוגע לרבים, להסיר המכשול בענין החריצים המזויפים על בתי תפילין של ראש" (מרן הגר"ש הלוי ואזנר במכתב)
הלכה היא שיש להעביר גיד בין הבתים כדי להפריד ביניהם (ולפי חלק מהראשונים היא הלכה למשה מסיני). בתפילין שאינן פרודות, הגיד נתון בתוך חורים בתחתית הבתים עצמם, ויש בזה ב' חסרונות: א. הגיד אינו עובר בין הבתים ואינו מבדיל ביניהם. ב. החורים מחסרים מהבתים עצמם ויש לחשוש שהריבוע נפגם בכך.
"נותן חוט או משיחה בין כל אחת ואחת" (גמ' מנחות לד, וכן נפסק בשו"ע או"ח לב נא) "ויעביר החוט של התפירה בין כל בית ובית, ויעשה החריצים עד למטה שהוא מצוה מן המובחר, כדי שיהיה היכר היטב בין הפרדת כל בית ובית" (מצת שמורים סוד י"ב תפירות של התפילין לבעל 'מגלה עמוקות') "ולכן מעבירין גיד התפירה בין בית לבית למטה ממש בכדי להבדילה בטוב ושלא ידבקו" (שו"ע הרב בסידורו) "וצריך ליזהר בשעת עשיית הבתים שיוכל להיכנס ולירד החוט בין בית לבית בלי עיכוב על ידי התפירה" (ספר תיקון תפילין, ומשמע מדבריו שיש ענין שיוכל החוט לרדת בקלות מלמעלה למטה) "ויעביר גיד התפירה בעודו תופר בין בית ובית להפרידם" (משנת חסידים תיקון תפילין ט ה) "פשיטא דבעינן שיהיו הבתים פרודים ממש… דהרי צריך להעביר שם חוט" (שיעורי הגרמ"ד סולוביצ'יק)
